מאז תחילת המגפה, ישראל חולקה לשלוש קבוצות עיקריות: האוכלוסייה הכללית, המגזר החרדי והמגזר הערבי.
במקרה זה נשכרנו על מנת לשטח את העקומה באוכלוסיה החרדית -ברמה הלאומית.
להלן מספר מאפיינים
- במגזר החרדי, אשר מהווה 12% (1.5 מיליון) בלבד מתוך כלל האוכלוסייה, מספר המקרים החיוביים הינו הגבוהה ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה.
- 58% מתחת לגיל 19
- עושים שימוש נרחב בתחבורה ציבורית
- חיים בצפיפות, במשפחות מרובות אנשים, בדירות מאוד קטנות
- פועלים בהתאם למנהגים אשר הגנו על המסורת המכובדת שלהם מפני שינוי – מגבלות קפדניות בנוגע לטכנולוגיה מודרנית, סלידה מהתקשורת החילונית, חשד ממוסדות המדינה.
וזאת הבעיה
קיימים שלושה מוקדי העברה עיקריים: משקי בית, מוסדות חינוך, מוסדות דת.
אתגרים עיקריים
המאמצים לניתוק מעגלי ההתפשטות ושמירה על שיעורי הדבקה נמוכים:
- ניטור הלך הרוח בתוך המגזר
- תיאום מול מובילי דעה ומשפיעים לצורך הסרת החסמים
- תיווך ותמיכה במנהיגים החרדים
- התמקדות במאפיינים הייחודיים של החברה החרדית ותיאום המאמצים האופרטיביים התומכים במאפיינים אלה
- דרישה לקבל משאבים ורכיבי תמיכה אשר יהוו מענה לצרכים כחלק מתמונת המשאבים הכוללת
- תיאור המלצות המדיניות כחלק מהמאמץ המשולב
- הפצת נתונים ומחקרים חוצי מגזרים בין חברי הקהילה
- איסוף מידע קודם בנוגע לפעילויות בעלות סיכון גבוה להפצת נגיף הקורונה
מתן סמכויות לרשויות המקומיות
- מיצוב הרשות המקומית במרכז, בהתאם לגישה ההוליסטית של SYN-RG-Ai לניהול משברים, על מנת להבטיח את הצלחת המבצע
- הקמת מרכז פיקוד ובקרה בו העירייה תוכל לקיים תקשורת מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים
- הרכב צוות קבוע אשר ינהל את מרכז הפיקוד והבקרה
- תמיכה בקמפיינים של הסברה
- מימון חוקרים אפידמיולוגיים בידי רשויות מקומיות
- מודל סטנדרטיזציה של מחקרים וחקירות אפידמיולוגיים
- תלושי מזון ומצרכים עבור מטופלים ומשפחות הנמצאות בבידוד
- רתימת מוקד החירום (100)
